כיצד מסווגת המגרסה הניידת?
ריסוקים ניידים שינו את האופן שבו אנו מעבדים חומרים, והגדילו את היעילות והפרודוקטיביות בתעשיות השונות. ישנם שני סוגים עיקריים של תחנות ריסוק ניידות: תחנות ריסוק ניידות מסוג זחל ותחנות ריסוק ניידות מסוג צמיגים. שני הסוגים נבדלים זה מזה מבחינת ניידות, טכנולוגיית ריסוק וחסכון בעלות.
מתקן ריסוק נייד מסוג זחל, המכונה גם מתקן ריסוק נייד מסוג זחל, הוא מכונה ייחודית המשלבת גמישות, ניידות ופרודוקטיביות. מכונה מסוג זה יכולה לנוע בחופשיות ויש לה שלדה זחלית לניווט קל גם בשטח קשה. היא מצוידת במנוע חזק, מערכת הידראולית ולוח בקרה, מה שהופך אותה למתאימה למגוון משימות ריסוק, כולל כרייה, בנייה והריסה.
מצד שני, תחנת ריסוק ניידת מסוג צמיגים היא סוג של ציוד ריסוק נייד עם צמיגים כגלגלי הנעה. זוהי מכונה קומפקטית, אמינה וגמישה שניתן להעביר בקלות ממקום למקום. מרכז הכובד הנמוך יחסית שלה הופך אותה ליציבה יותר בכל סוגי השטח. מכונה מסוג זה יעילה וזולה. מתאימה לריסוק סלעים, בטון, אספלט וחומרים אחרים.
מבחינת סיווג, ניתן לחלק מגרסות ניידות לסוגים שונים לפי גודלן, משקלן, ניידותן, כושר הריסוק וכו'. הסיווגים הנפוצים ביותר של מגרסות ניידות כוללים מגרסות לסת, מגרסות חרוט ומגרסות אימפקט. מגרסות לסת משמשות בעיקר לריסוק ראשוני, בעוד שמגרסות חרוט משמשות לריסוק שניוני ושלישוני. מגרסות אימפקט משמשות לריסוק חומרים בעלי קשיות או שחיקה גבוהה.
בקיצור, מכונות ריסוק ניידות הן חלק חשוב בתעשייה המודרנית. ניידותן, גמישותן ופריון הופכות אותן להכרחיות למגוון משימות ריסוק. בחירת הסוג הנכון של מכונות ריסוק ניידות תלויה בגורמים כגון אופי החומר שיש לכתוש, גודל החלקיקים הנדרש ותנאי האתר. בעזרת המכונות הנכונות, עסקים יכולים לחסוך זמן וכסף תוך שיפור התפעול.